פסק-דין בתיק ת"א 2045-06

התובע הועסק על ידי הנתבעת 1.

לטענת התובע, ביום 24.3.03 נפגע התובע בתאונה, בעת שעסק בפריקת מצברים מתוך מכולה עמוסה במצברים, אשר היתה מונחת ומחוברת למשאית שהגיעה למפעל.

התובענה הוגשה בתחילה נגד הנתבעת 1 בלבד. בכתב התביעה המקורי נטען, כי התאונה מהווה תאונת דרכים, על פי משמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1985. התובע ציין  בכתב התביעה, כי ביקש את פרטי המבטחת של המשאית, אך לא קיבל אותם מהנתבעת 1.

בהמשך, תוקן כתב התביעה בדרך של צרוף הנתבעת 2 כנתבעת נוספת. בכתב התביעה המתוקן נטען כי הנתבעת 2 היתה הבעלים של המשאית.

מאוחר יותר תוקן כתב התביעה פעם נוספת בדרך של צרוף קרנית כנתבעת. עם זאת, בהמשך הדיון בתובענה נמסרה הודעה של הנתבעת 4, לפיה מכירה בכיסוי ביטוחי למשאית. לפיכך, נמחקה התביעה נגד קרנית.

בכתב התביעה המתוקן, במסגרתו צורפה גם הנתבעת 4, הוסיף התובע וטען כי המשאית בוטחה על ידי הנתבעת 4 וחזר על טענתו לפיה התאונה הינה תאונת דרכים.

הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה כי האירוע בו נפגע התובע הינו תאונת דרכים. לפיכך, ביקשה לדחות את התביעה נגדה לאור הכלל בדבר ייחוד העילה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנתבעות 2 ו - 4 טענו בכתב ההגנה כי אין מדובר בתאונת דרכים.

הנתבעות הציגו עמדה משותפת, לפיה הכחישו את אופן קרות התאונה, כפי שנטען על ידי התובע בתביעתו.

לנוכח המחלוקות בשאלת נסיבות התאונה ובשאלת החבות, הוגשו ראיות הצדדים בקשר לסוגיות אלו.

מטעמו של התובע הוגש תצהיר עדות ראשית.

לגרסת התובע, התאונה ארעה בשעה שעסק בריקון קונטיינר שהכיל מצברים. שעה שהקונטיינר הונח על משאית, המשאית הרימה את הקונטיינר באמצעות הרמה הידראולית ושפכה את המצברים. התובע אסף את המצברים ואת החלקים שהתפרקו ובשלב זה, כאשר הקונטיינר נראה ריק, הוא ניגש לסגור את דלת הקונטיינר. מצבר אחד, שנתקע בתקרת הקונטיינר, נפל על ראשו ופגע בו.

התובע העיד בפני בית המשפט ונחקר בחקירה נגדית אודות המפורט בתצהירו.

התובע זימן למתן עדות את מר משה אהרון. הלה משמש כמנהל מחלקה בנתבעת 1. בעדותו התייחס לתהליך פריקת המצברים במפעל מתוך המשאיות המגיעות למקום. 

התובע זימן למתן עדות עד נוסף, מר מיכאל שמש. הלה משמש כמנהל ייצור במפעלה של הנתבעת 1. גם עד זה התייחס בעדותו לתהליך פריקת המצברים מהמכולות.

עד נוסף אותו זימן התובע למתן עדות היה מר שלומי אהרון. עד זה עבד במפעלה של הנתבעת 1 עד שנת 2009. במועד התאונה שימש כאחראי על מחלקת הזיקוק. גם עד זה העיד לגבי תהליך פריקת המצברים מהמכולות  והתייחס לגרסתו של התובע, לגבי נסיבות התאונה.

באי כח הצדדים הגישו טיעונים בכתב לעניין השאלה, האם האירוע מהווה תאונת דרכים.

לאחר שבחנתי את טענות באי כח הצדדים ואת העדויות שהובאו בפני בית המשפט, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את עדותו של התובע לגבי נסיבות התאונה. עם זאת, לנוכח גרסתו של התובע עצמו, יש לקבוע כי התאונה בה נפגע אינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המשאית אשר הביאה את המכולה עמוסה במצברים לצורך פריקתה, כבר סיימה את נסיעתה. התאונה ארעה בשלב סיום תהליך פריקת המצברים מהמכולה והתובע נפגע כאשר ביקש לסגור את דלת המכולה ומצבר שנתקע באזור תקרת המכולה, נפל על ראשו.